מהירות טעינת אתר בוורדפרס: מה באמת מאט אתכם

כמעט כל בעל עסק ששולח אלינו אתר איטי מגיע עם אותה שאלה: איזה תוסף יפתור את זה. התשובה כמעט תמיד היא ששום תוסף לא יפתור, כי הבעיה נמצאת בשכבה שמתחת.

ארבעה גורמים מסבירים את רוב המקרים

הראשון הוא תמונות. אתר שהועלו אליו תמונות ישירות מהמצלמה נושא קבצים של שלושה עד שמונה מגה־בייט לתמונה, כשמה שנדרש הוא בין 100 ל־300 קילו־בייט. זה לבדו יכול להסביר טעינה של שמונה שניות.

השני הוא אחסון. אחסון שיתופי זול מחלק את המשאבים בין מאות אתרים. בשעות עומס זמן התגובה של השרת מזנק, ואין תוסף שמתקן שרת עמוס.

השלישי הוא ריבוי תוספים. לא הכמות עצמה, אלא חפיפה ביניהם: שני תוספי מטמון שמתנגשים, תוסף גלריה שנטען בכל עמוד גם כשאין גלריה, ותוסף טפסים שגורר ספריית קוד שלמה.

הרביעי הוא בנייה מרושלת בעורך הוויזואלי. אלמנטור וכלים דומים מאפשרים לקנן מקטעים זה בתוך זה בלי הגבלה. עמוד עם שמונה שכבות מקוננות מייצר קוד מנופח שנטען לאט גם בשרת מצוין. את זה אנחנו רואים בכל פרויקט בנייה מחדש של אתר קיים.

מה למדוד ואיך

הכלי המקובל הוא PageSpeed Insights של גוגל, אבל שימו לב לנתון הנכון. הציון הכללי פחות חשוב מהזמן שבו נטען האלמנט הגדול ביותר בעמוד. יעד סביר הוא מתחת לשתי שניות וחצי בנייד, ובדיקה מהנייד היא הבדיקה שקובעת, כי גוגל מודד לפי הגרסה הניידת.

מה שלא מאט את האתר

שווה גם לדעת ממה לא צריך לחשוש. וידאו מיוטיוב שמוטמע בעמוד כמעט לא משפיע, כי הוא נטען מהשרתים של גוגל. פונט אחד או שניים בעברית מוסיפים עשיריות שנייה בלבד. מספר העמודים באתר לא רלוונטי, כי הגולש טוען עמוד אחד בכל פעם.

גם ריבוי תמונות בעמוד אינו בעיה כשלעצמו, כל עוד הן דחוסות ונטענות בהדרגה. עמוד עם עשרים תמונות קלות ייטען מהר יותר מעמוד עם שתי תמונות כבדות.

מה שכן שווה לבדוק הוא סקריפטים חיצוניים: פיקסלים של פרסום, צ'אטים חיים וכלי מעקב. שלושה או ארבעה כלים כאלה יכולים להוסיף שנייה שלמה, ולרוב אפשר לוותר על חלקם בלי שאיש ירגיש.

סדר פעולות מעשי

ברוב האתרים אפשר לקצץ מחצית מזמן הטעינה בלי לגעת בעיצוב, בסדר הזה:

• דחיסת כל התמונות הקיימות והמרה לפורמט WebP.
• הפעלת טעינה מושהית לתמונות שנמצאות מתחת לקו הקיפול.
• הסרת תוספים שלא בשימוש, כולל כאלה שכבר כובו אך נשארו מותקנים.
• תוסף מטמון אחד בלבד, מוגדר נכון, בלי שכפול.
• מעבר לאחסון ייעודי אם זמן תגובת השרת גבוה משנייה.

איפה תוספי אופטימיזציה מזיקים

תוספים שמאחדים ומקטינים קבצי קוד עלולים לשבור עיצוב, בעיקר באתרים שנבנו באלמנטור. התופעה הרגילה היא שהעמוד נראה תקין למי שהתקין את התוסף, כי הדפדפן שלו שומר גרסה ישנה במטמון, ושבור לכל השאר. אחרי כל שינוי כזה, בדקו בגלישה פרטית ובנייד.

מה זה שווה בכסף

מהירות היא גורם דירוג, אבל ההשפעה הישירה שלה על הדירוג צנועה יחסית. ההשפעה החזקה היא על נטישה: הפרש של שתי שניות משנה את שיעור הנטישה בעשרות אחוזים, וזה מתורגם ישירות לפחות פניות. במילים אחרות, מהירות משתלמת בגלל ההמרות לפני שהיא משתלמת בגלל גוגל, ובנושא הזה כתבנו מדריך מעשי לשיפור המרות.

ועדיין, אתר מהיר עם מסר לא ברור לא ימכור. אם אתם בונים אתר חדש, כדאי לפתור את שאלת המהירות בשלב התכנון ולא אחרי העלייה לאוויר — הצ'קליסט שלנו לפני בניית אתר מכסה את זה.

המספרים שכדאי להכיר

שלושה מדדים מספיקים לבעל עסק. זמן טעינת האלמנט הגדול בעמוד, שהיעד שלו מתחת לשתי שניות וחצי. יציבות התצוגה, כלומר האם התוכן קופץ בזמן הטעינה. וזמן התגובה של השרת, שאמור להיות מתחת לשש מאות אלפיות השנייה.

המדד השני מוזנח ומרגיז במיוחד: כשגולש מנסה ללחוץ על כפתור והתוכן זז ברגע האחרון, הוא לוחץ על משהו אחר. זה קורה בעיקר כשמידות התמונות לא מוגדרות בקוד.

מתי שווה להפסיק לשפר

אחרי שהגעתם לטעינה של שתיים עד שלוש שניות בנייד, התשואה על כל שיפור נוסף יורדת מהר. הזמן שיושקע במעבר משתי שניות לשנייה וחצי יניב פחות מאותו זמן שיושקע בשיפור המסר בעמוד הבית או בהוספת עמוד שירות חדש.

שווה גם לזכור שמהירות נמדדת לאורך זמן. אתר שאופטם פעם אחת ואחריו הועלו שלושים תמונות כבדות חוזר בדיוק לנקודת ההתחלה, ולכן כדאי לקבוע נוהל קבוע להעלאת תמונות.

מהירות בשרתים בישראל מול חו"ל

שאלה שחוזרת היא אם כדאי אחסון בישראל. אם רוב הגולשים שלכם ישראלים, לשרת קרוב יש יתרון קטן בזמן התגובה, אבל הוא זניח לעומת ההבדל בין אחסון שיתופי לאחסון איכותי. ספק טוב באירופה עם רשת הפצת תוכן יביא תוצאה טובה יותר מספק ישראלי עמוס.

מה שכן חשוב הוא תמיכה בעברית ובשעות שנוחות לכם, וגיבוי יומי שאפשר לשחזר ממנו בלחיצה. ברגע שמשהו נשבר, אלה הדברים שקובעים כמה שעות האתר יהיה מושבת.

רוצים שנבדוק מה מאט את האתר שלכם ונגיד לכם מה שווה לתקן? דברו איתנו.